מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה ראשונה את הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, התשפ”ו-2026. המהלך, אותו הובילו חברי הכנסת חנוך מילביצקי, יצחק קרויזר וחברי קואליציה נוספים, צפוי לבצע שינוי מבני עמוק ומשמעותי במערכת המשפט הממשלתית וביחסי הדרג הנבחר והמערכת המשפטית.
בדברי ההסבר לחוק נטען כי המבנה הנוכחי של מוסד היועמ"ש מייצר ריכוז כוח חריג במערכת השלטונית, וכי קיים ניגוד עניינים מובנה בין תפקידו של היועץ כמלווה של הממשלה לבין תפקידו כראש מערכת התביעה הפלילית, האוכפת את החוק גם על נבחרי הציבור עצמם.
כך יעבוד המודל החדש: יועץ פוליטי ותובע עצמאי
על פי הצעת החוק, הסמכויות יחולקו בצורה חדה בין שני בעלי תפקידים שונים:
- היועץ המשפטי לממשלה: יהיה אחראי על הייעוץ המשפטי השוטף לממשלה ולמשרדיה. הוא ימונה ישירות על ידי הממשלה (לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים), ותקופת כהונתו תהיה חופפת לכהונת הממשלה שמינתה אותו.
- התובע הכללי: יעמוד בראש התביעה הכללית וירכז את כלל הסמכויות בתחום הפלילי. הוא ימונה על ידי הממשלה מתוך רשימה של ועדה ציבורית לכהונה אחת בת 6 שנים, ויהיה עצמאי לחלוטין וכפוף אך ורק לדין.
חוות הדעת לא יחייבו. הממשלה תוכל לקחת ייצוג פרטי בבג"ץ
נקודות מפתח דרמטיות נוספות בהצעת החוק קובעות שינוי מרחיק לכת בכוחן של חוות הדעת המשפטיות. לפי הנוסח שאושר, חוות דעתו של היועמ"ש תציג את הדין הקיים, אך הממשלה תהיה רשאית להחליט במקרים מסוימים כי אינה מחויבת אליה.
בנוסף, הממשלה תהיה הסמכות הבלעדית לקבוע את עמדת המדינה בהליכים משפטיים. במקרים שבהם היועץ המשפטי לממשלה יסרב להציג את עמדת הממשלה בבית המשפט, או אם השר הממונה ירגיש שעמדתו אינה מיוצגת כראוי, הממשלה תהיה רשאית להסמיך עורך דין חיצוני ופרטי שייצג אותה בבתי המשפט.
הצעת החוק תועבר כעת לדיונים ממושכים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שם תוכן לקראת קריאה שנייה ושלישית.
לתשומת לב הקוראים: ידיעה זו מבוססת על הצעת החוק כפי שאושרה במליאת הכנסת ועל דברי ההסבר של יוזמיה.
מה דעתכם על המהלך? האם פיצול תפקיד היועמ"שית יחזק את הדמוקרטיה ויבזר את הכוח, או שמדובר בפגיעה קשה בשומרי הסף?
💬 תגובות (0)