ישראל מעמיקה את הפעולה בלבנון: מה עומד מאחורי המהלך ומה זה אומר לצפון

ישראל מעמיקה את הפעולה בלבנון: השקט בצפון עדיין רחוק

בדרום לבנון, כמה קילומטרים מהיישובים הישראליים שחיים כבר חודשים תחת דריכות, מתנהל מאבק שלא תמיד נראה לעין. זו לא רק שאלה של תקיפה נוספת או יעד נוסף. זו שאלה גדולה הרבה יותר: האם ישראל מנסה לעצב מחדש את המציאות הביטחונית בגבול הצפון - לפני שחיזבאללה יספיק לעשות זאת בעצמו?

מה קרה ולמה זה חשוב

פעילות צה"ל בדרום לבנון נמשכת ומתמקדת בהסרת איומים סמוך לגבול, בפגיעה בתשתיות חיזבאללה ובדחיקת יכולות שעלולות לאיים על יישובי הצפון. בשטח, המהלך הזה אינו נראה כמו אירוע נקודתי. הוא נראה כמו מאמץ מתמשך לשנות את המרחב שממנו חיזבאללה פעל במשך שנים מול ישראל. אחד המוקדים המרכזיים הוא רצועת הפעילות בדרום לבנון. באזור הזה צה"ל פועל נגד תשתיות טרור, מתחמים מבוצרים, תוואים תת-קרקעיים, מחסני אמצעי לחימה ועמדות ששימשו את חיזבאללה. המטרה אינה רק לפגוע בנקודה מסוימת, אלא לפרק יכולות שנבנו לאורך זמן. המשמעות לצפון ברורה: כל עוד האיום נשאר קרוב לגדר, גם החיים בצד הישראלי נשארים מוגבלים. תושבים יכולים לחזור לבתים רק אם הם מאמינים שהגבול שמולם השתנה באמת. לא רק ליום אחד. לא רק עד ההסלמה הבאה, אפילו פיקוד העורף הוציא הנחיות מיוחדות לחלק קטן מהתושבים. לצד הפעולה הקרקעית והאווירית, איום הרחפנים הפך לאחד האתגרים הבולטים בזירה. רחפנים קטנים, מהירים וקשים לזיהוי משנים את קצב הפעילות בשטח ומחייבים את צה"ל להתאים את עצמו למציאות שבה האיום יכול להגיע גם בלי ירי רקטי רחב. זו נקודה חשובה: המערכה בצפון כבר אינה נמדדת רק במספרי שיגורים או בתקיפות גדולות. היא נמדדת גם ביכולת של חיזבאללה לשבש תנועה, לעכב פעילות, לאיים על כוחות בשטח ולייצר תחושת חוסר יציבות מתמשכת.

הזווית הישראלית

עבור הציבור בישראל, ובמיוחד עבור תושבי הצפון, השאלה אינה רק מה קורה בתוך לבנון. השאלה היא האם המהלך הזה מקרב את היום שבו אפשר יהיה לדבר ברצינות על ביטחון, חזרה לבתים ושיקום יישובים. כאן נמצא לב העניין. ישראל לא פועלת רק כדי להגיב על איום מיידי, אלא כדי למנוע מחיזבאללה לחזור לאותה נקודה שממנה יוכל להציב מחדש כוח מול הגבול. זו הסיבה שהפעילות בדרום לבנון מקבלת משמעות רחבה יותר מאשר “עוד תקיפה” או “עוד סיכול”. אבל יש גם צד שני: ככל שהפעולה מתרחבת, כך גובר הסיכון להמשך חיכוך. חיזבאללה עדיין מנסה להפעיל לחץ על הכוחות בשטח, והזירה הלבנונית עלולה להישאר פעילה גם כאשר במקומות אחרים מדברים על הפסקות אש או הסדרים מדיניים. השאלה שמטרידה אותי היא האם ישראל נמצאת במהלך זמני שנועד להסיר איום מיידי - או במהלך עמוק יותר שמטרתו לקבוע כללי משחק חדשים בגבול הצפון.

מה צפוי הלאה

בימים הקרובים, העיניים יהיו נשואות לשלושה מוקדים: היקף הפעילות של צה"ל בדרום לבנון, תגובת חיזבאללה, והיכולת של ישראל לשמור על לחץ צבאי בלי להידרדר להסלמה רחבה יותר. אם הפעולה תימשך ותתרחב, ייתכן שהצפון יישאר תחת דריכות גבוהה גם בהמשך. אם תושג רגיעה, השאלה המרכזית תהיה האם חיזבאללה אכן הורחק מספיק מהגבול - או שמדובר בעוד הפוגה זמנית לפני סבב נוסף. כך או כך, דבר אחד ברור: המאבק על דרום לבנון הפך שוב לאחד המפתחות המרכזיים לביטחון יישובי הצפון. כל החלטה שם משפיעה ישירות על החיים כאן.

שאלה:

האם לדעתכם ישראל צריכה להמשיך להעמיק את הפעולה בדרום לבנון עד להסרת האיום מהגבול, גם אם המשמעות היא תקופה ארוכה יותר של מתיחות בצפון?