בלי טיל ובלי פיצוץ: המערכת הישראלית שאמורה לגרום לנחילי כטב"מים לאבד את הדרך

במשך שנים התרגלנו לחשוב על הגנה אווירית במונחים של טיל מול טיל: מכ"ם מזהה את האיום, משוגר לעברו מיירט יקר ובשמיים מתרחש פיצוץ. אלא שהמערכת החדשה שחשפה התעשייה האווירית פועלת בדרך שונה לחלוטין. היא לא משגרת טילים, לא יורה פגזים וגם לא משתמשת בקרן לייזר.

במקום לפגוע ישירות בגוף הכטב"ם, המערכת מנסה לפגוע ביכולת שלו להבין היכן הוא נמצא ולאן עליו לטוס.

הכירו את "היפנוסיס"

המערכת החדשה נקראת HYPNOSIS, או בעברית "היפנוסיס". מדובר במערכת לוחמה אלקטרונית בתחום הניווט, שנועדה להתמודד עם מספר גדול של איומים אוויריים המבוססים על מערכות ניווט לווייניות.

כלי טיס בלתי מאוישים, רחפנים וחימושים משוטטים נעזרים בדרך כלל באותות שמגיעים ממערכות ניווט לווייניות כדי לחשב את מיקומם ולהגיע לקואורדינטות שהוזנו להם. היפנוסיס אמורה לשבש את האותות האלה, ובמקרים מסוימים גם להטעות את כלי הטיס באמצעות מידע שגוי.

במילים פשוטות: הכטב"ם ממשיך לטוס, אך הוא כבר לא בהכרח יודע במדויק היכן הוא נמצא.

המטרה אינה בהכרח לגרום לכל כטב"ם להתפוצץ או ליפול מיד, אלא לגרום לו לסטות, להחטיא את היעד או לאבד את יכולת הניווט המדויקת שלו.

מה שנראה כמו משגר הוא למעשה תחנת שיבוש

בתמונות שפורסמו המערכת עשויה להיראות כמו משגר או מתקן צבאי המכוון אל השמיים. בפועל, היא כוללת מערך של תחנות שיבוש והטעיה ניידות, המחוברות למרכז שליטה ובקרה מרכזי.

התחנות נפרסות סביב האזור שעליו רוצים להגן ופועלות יחד. מרכז השליטה מנתח את האיומים, מתאם בין התחנות ומפעיל את השיבוש בהתאם לכיוון שממנו מתקרבים כלי הטיס.

לפי התעשייה האווירית, המערכת נועדה לפעול גם באופן אוטונומי ולהתמודד עם מספר רב של איומים המגיעים בו זמנית מכיוונים שונים. זאת נקודה חשובה במיוחד, משום שמתקפה של עשרות או מאות כטב"מים עלולה להעמיס על מערכות הגנה שמחייבות שיגור של מיירט נפרד לעבר כל מטרה.

האם המערכת יכולה לעזור נגד כטב"מים מאיראן?

היפנוסיס אינה מיועדת רק לרחפני צילום קטנים. התעשייה האווירית מציגה אותה כמערכת נגד מגוון איומים אוויריים הנשענים על ניווט לווייני, ובמיוחד נגד מתקפות רחבות ונחילי כלי טיס בלתי מאוישים.

לכן היא עשויה להיות רלוונטית גם לתרחיש של מתקפה באמצעות כטב"מים ארוכי טווח, מהסוג שמשוגר למרחק של מאות ואף אלפי קילומטרים לעבר קואורדינטות שתוכננו מראש.

כטב"ם כזה אינו חייב להיות נשלט כל הדרך בידי מפעיל. הוא יכול לטוס באופן אוטונומי לעבר נקודת היעד. במקרה כזה, ניתוק הקשר בינו לבין המפעיל לא בהכרח יעצור אותו, אך פגיעה במערכת הניווט שלו יכולה להפחית את הדיוק ולגרום לו לסטות מהמסלול.

עם זאת, חשוב להדגיש כי לא כל כלי טיס ייפול מיד ברגע שאותות הניווט משתבשים. כטב"מים מתקדמים יכולים להחזיק מערכות גיבוי, חיישנים פנימיים ושיטות נוספות להמשך הטיסה. היעילות תלויה בסוג הכלי, במערכת הניווט המותקנת בו, במסלול הטיסה ובמשך השיבוש.

אז האם אפשר לוותר על כיפת ברזל ועל טילי היירוט?

לא. היפנוסיס אינה מוצגת כתחליף למערכות היירוט הקיימות, אלא כשכבת הגנה נוספת.

הרעיון הוא שמערכת הלוחמה האלקטרונית תנסה תחילה לשבש מספר גדול של איומים מבלי לבזבז טיל על כל אחד מהם. חלק מהכטב"מים עשויים לסטות, להחטיא או להפוך לפחות מסוכנים. לאחר מכן, מערכות היירוט הפיזיות יוכלו להתמקד באיומים שהמשיכו לטוס לעבר המטרה.

• השכבה האלקטרונית: מנסה לשבש ולהטעות את הניווט.
• מערכות הגילוי: ממשיכות לעקוב ולבדוק אילו איומים עדיין מסכנים את האזור.
• השכבה הקינטית: טילים, מטוסים או אמצעים אחרים מיירטים את הכלים שלא נוטרלו.

שילוב כזה עשוי להפחית את מספר טילי היירוט הנדרשים, להקל על מערך ההגנה בזמן מתקפה גדולה ולשמור את המיירטים היקרים לאיומים שבאמת ממשיכים לעבר היעד.

האם זאת מערכת חדשה שכבר נכנסה לפעילות?

היפנוסיס נחשפה לציבור ב-16 ביולי 2026, אך עצם החשיפה אינה מוכיחה שהמערכת רק עכשיו הומצאה או שהיא כבר נפרסה באופן מלא ברחבי ישראל.

מערכות ביטחוניות עוברות בדרך כלל תקופות ממושכות של פיתוח, ניסויים והתאמות לפני חשיפתן. לפי התעשייה האווירית, המערכת כבר עברה ניסויים שבהם הודגמה יכולת להתמודד באופן אוטונומי עם מספר רב של איומים המגיעים מכמה כיוונים.

עם זאת, החברה לא מסרה בפומבי אם צה"ל כבר רכש את המערכת, אם הוא בוחן אותה או אם היא כבר משולבת במערך ההגנה המבצעי של ישראל. גם מספר התחנות, טווח הפעולה, האזורים שבהם ניתן לפרוס אותה ופרטים מבצעיים נוספים לא פורסמו.

מה היתרון הגדול שלה?

היתרון המרכזי אינו רק האפשרות לנטרל כטב"ם בלי טיל, אלא היכולת האפשרית להתמודד עם כמות גדולה של מטרות במקביל.

טיל יירוט הוא משאב מוגבל. יש לייצר אותו, לאחסן אותו ולשגר מיירט נפרד לעבר כל איום. מערכת אלקטרונית יכולה לפעול שוב ושוב כל עוד יש לה חשמל, קירור ויכולת להתמודד עם העומס המבצעי.

בתרחיש של נחיל גדול, גם אם המערכת לא תעצור את כל הכלים, עצם העובדה שהיא תגרום לחלק מהם להחטיא עשויה לשנות משמעותית את תמונת הקרב. במקום שמערך ההגנה ינסה ליירט מאה מטרות, ייתכן שהוא יצטרך להתמודד פיזית רק עם הכלים שהצליחו להתגבר על השיבוש.

הקרב הבא יהיה גם קרב על המציאות שהכטב"ם רואה

היפנוסיס מסמנת שינוי בדרך שבה מדינות מתמודדות עם האיום האווירי. ההגנה כבר אינה מסתכמת רק בזיהוי ובפיצוץ המטרה. היא כוללת גם ניסיון לשלוט במידע שהאיום מקבל, לבלבל את מערכותיו ולגרום לו לקבל החלטות על בסיס תמונת מצב שגויה.

במובן הזה, הקרב אינו מתנהל רק בשמיים. הוא מתנהל גם בתוך מחשב הניווט של הכטב"ם.

המערכת החדשה לא הופכת את שמי ישראל לחסינים ולא מבטלת את הצורך בטילי יירוט, אך היא עשויה להוסיף שכבה חשובה, חסכונית ומתוחכמת למערך ההגנה. מול עתיד שבו האויב ינסה להציף את השמיים בכמויות גדולות של כלי טיס זולים, היכולת לגרום להם פשוט לאבד את הדרך עשויה להיות לא פחות חשובה מהיכולת להפיל אותם.