מה זה קואליציה ומה זה אופוזיציה? הסבר פשוט על הכנסת והממשלה

בישראל, אחרי הבחירות לכנסת, כמעט אף מפלגה לא מצליחה לקבל לבד רוב של 61 חברי כנסת. לכן כמה מפלגות צריכות להתחבר יחד כדי להקים ממשלה. החיבור הזה נקרא קואליציה.

מול הקואליציה יושבות המפלגות שאינן חלק מהממשלה. הן נקראות אופוזיציה. תפקידן המרכזי הוא לבקר את הממשלה, להציע חלופות, להצביע נגד מהלכים שהן מתנגדות להם, ולפקח על עבודת הממשלה דרך הכנסת.

במילים פשוטות:
קואליציה היא המחנה שתומך בממשלה.
אופוזיציה היא המחנה שאינו חלק מהממשלה ובדרך כלל מתנגד לה.

אתר הכנסת מסביר שסיעות הכנסת נחלקות לסיעות החברות בקואליציה ותומכות בממשלה, ולסיעות המשתייכות לאופוזיציה ובדרך כלל מתנגדות לממשלה. לפי הכנסת, כדי שהממשלה תוכל להתקיים ולתפקד, מספר חברי הכנסת שתומכים בה צריך להיות גדול ממספר חברי הכנסת שמתנגדים לה.

מה זה קואליציה?

קואליציה היא קבוצת הסיעות בכנסת שמרכיבות את הממשלה ותומכות בה. בישראל יש 120 חברי כנסת, ולכן ממשלה צריכה בדרך כלל תמיכה של לפחות 61 חברי כנסת כדי לשלוט בצורה יציבה.

אם מפלגה אחת הייתה מקבלת 61 מנדטים לבדה, היא הייתה יכולה להקים ממשלה בלי שותפים. בפועל, בישראל זה כמעט לא קורה. לכן מפלגות שונות חותמות על הסכמים קואליציוניים, מחלקות ביניהן תפקידים, ומתחייבות לתמוך בממשלה בהצבעות חשובות.

הקואליציה היא בעצם הבסיס הפוליטי של הממשלה. בלעדיה, הממשלה עלולה לאבד את היכולת להעביר חוקים, לאשר תקציב, ולקבל החלטות בכנסת.

איך נוצרת קואליציה?

אחרי הבחירות, נשיא המדינה מטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת שיש לו סיכוי להרכיב ממשלה. בדרך כלל מדובר בראש מפלגה שיכול לגייס תמיכה של רוב חברי הכנסת.

אותו מועמד מנהל משא ומתן עם מפלגות אחרות. במשא ומתן הזה מדברים על כמה דברים:

איזה מפלגות יצטרפו לממשלה.
איזה תיקים יקבלו המפלגות.
מי יהיה שר.
איזה חוקים יקודמו.
איזה מדיניות הממשלה תנסה לבצע.
מה ייכתב בהסכמים הקואליציוניים.

כאשר יש הסכמה בין מספיק מפלגות, מוקמת קואליציה. לאחר מכן הממשלה מוצגת בפני הכנסת וצריכה לקבל את אמונה.

מה זה אופוזיציה?

האופוזיציה היא כל הסיעות בכנסת שאינן חלק מהקואליציה ואינן תומכות בממשלה כחלק מההסכמים הקואליציוניים. הכנסת מציינת שהחוק מגדיר את סיעות האופוזיציה כסיעות שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ובהתאם לכך סיעות הקואליציה הן הסיעות שכן מחויבות לתמוך בממשלה.

במילים פשוטות, האופוזיציה היא הצד שאומר לממשלה: אנחנו לא חלק מהממשלה, אנחנו לא מחויבים לתמוך בה, ואנחנו נבדוק את הפעולות שלה.

האופוזיציה יכולה להתנגד לחוקים, להגיש הצעות חוק משלה, לדרוש דיונים, לשאול שאלות, להעלות ביקורת ציבורית, ולהציג את עצמה כאלטרנטיבה שלטונית.

למה בכלל צריך אופוזיציה?

בדמוקרטיה, לא מספיק שתהיה ממשלה. צריך גם מי שיבקר את הממשלה. בלי אופוזיציה חזקה, הממשלה יכולה לקבל כוח גדול מדי בלי מספיק פיקוח.

האופוזיציה חשובה מכמה סיבות:

היא מפקחת על הממשלה.
היא מייצגת אזרחים שלא הצביעו למפלגות הקואליציה.
היא מציעה אלטרנטיבה פוליטית.
היא מעלה שאלות וביקורת.
היא משתתפת בוועדות הכנסת.
היא יכולה לחשוף כשלים, טעויות או בעיות במדיניות הממשלה.

כלומר, האופוזיציה אינה רק “הצד שמפסיד”. היא חלק חשוב מאוד מהשיטה הדמוקרטית. גם אם היא לא מנהלת את המדינה בפועל, היא משפיעה על השיח הציבורי ועל עבודת הכנסת.

מה ההבדל בין קואליציה לאופוזיציה?

ההבדל המרכזי הוא היחס לממשלה.

הקואליציה תומכת בממשלה, מרכיבה אותה, ומאפשרת לה לפעול. האופוזיציה אינה חלק מהממשלה, ובדרך כלל מבקרת אותה ומתנגדת לה.

אפשר להסביר את זה כך:

למה מדברים כל הזמן על 61 מנדטים?

בכנסת יש 120 חברי כנסת. רוב רגיל של הכנסת הוא 61 חברי כנסת. לכן, כאשר אומרים שלממשלה יש “רוב”, הכוונה בדרך כלל היא שיש לה תמיכה של לפחות 61 חברי כנסת.

אם לקואליציה יש 61 חברי כנסת או יותר, היא יכולה בדרך כלל להעביר חוקים והחלטות בכנסת. אם יש לה פחות מזה, היא עלולה להתקשות לתפקד.

אבל חשוב לדייק: לא כל הצבעה דורשת בדיוק 61. יש הצבעות שבהן מספיק רוב רגיל מבין הנוכחים, ויש הצבעות שבהן נדרש רוב מיוחד. עם זאת, מבחינה פוליטית, 61 הוא המספר שמסמל שליטה בסיסית בכנסת.

הכנסת עצמה קובעת כי עם היבחרה היא מונה 120 חברים, ולכן כל הדיון על רוב, קואליציה ואופוזיציה בנוי סביב המספר הזה.

האם קואליציה חייבת להיות מורכבת ממפלגות דומות?

לא. לפעמים קואליציה מורכבת ממפלגות דומות יחסית מבחינה אידיאולוגית. למשל, מפלגות ימין עם מפלגות ימין, או מפלגות מרכז עם מפלגות קרובות אליהן.

אבל לפעמים קואליציה יכולה לכלול מפלגות שונות מאוד, כל עוד הן מצליחות להסכים על הקמת ממשלה ועל קווי יסוד משותפים.

יש גם מצב שנקרא ממשלת אחדות לאומית. לפי לקסיקון הכנסת, ממשלת אחדות לאומית היא ממשלה שמתבססת על קואליציה רחבה, שבה חברים גם נציגי סיעות יריבות.

האם האופוזיציה תמיד מצביעה נגד הממשלה?

לא בהכרח. בדרך כלל האופוזיציה מתנגדת לממשלה, אבל היא לא חייבת להצביע נגד כל דבר.

יכולים להיות חוקים או החלטות שהאופוזיציה תומכת בהם כי הם טובים לדעתה לציבור, לביטחון, לכלכלה או לערכים שהיא מאמינה בהם. מצד שני, גם חברי קואליציה יכולים במקרים מסוימים להתנגד להצעות מסוימות, אף שהם חלק מהמחנה שתומך בממשלה.

הכנסת עצמה מציינת כי סיעות הקואליציה תומכות בממשלה וסיעות האופוזיציה בדרך כלל מתנגדות לה, אך ייתכן שחברים מסיעות הקואליציה יצביעו נגד עמדת הממשלה או שחברים מסיעות האופוזיציה יצביעו בעד הצעות ממשלתיות.

מה זה ראש האופוזיציה?

ראש האופוזיציה הוא חבר כנסת שעומד בראש המחנה האופוזיציוני. בדרך כלל מדובר בראש הסיעה הגדולה ביותר באופוזיציה, אבל יש כללים והסכמות פוליטיות סביב התפקיד.

לתפקיד הזה יש חשיבות ציבורית ופוליטית, כי ראש האופוזיציה אמור להציג חלופה לממשלה. הוא מבקר את הממשלה, מוביל את מחנה האופוזיציה, ומייצג את הצד שאינו בשלטון.

אתר הכנסת מחזיק עמוד ייעודי על ראשי האופוזיציה, כולל רשימת ראשי האופוזיציה מאז שנת 2000, מה שמראה שמדובר בתפקיד מוכר ומוסדי במערכת הפוליטית הישראלית.

איך האופוזיציה יכולה להשפיע אם אין לה רוב?

זו שאלה חשובה. לכאורה, אם לקואליציה יש רוב, היא יכולה להעביר כמעט כל דבר. אבל בפועל, לאופוזיציה עדיין יש כמה כלים חשובים.

היא יכולה להעלות נושאים לסדר היום.
היא יכולה להשתתף בוועדות הכנסת.
היא יכולה להגיש הצעות חוק.
היא יכולה להגיש שאילתות לשרים.
היא יכולה לקיים דיונים ציבוריים ותקשורתיים.
היא יכולה להפעיל לחץ ציבורי.
היא יכולה להגיש הצעות אי אמון בממשלה.

כלים אלה לא תמיד מפילים ממשלה, אבל הם יכולים להשפיע על דעת הקהל, לעכב חקיקה, לחשוף בעיות, ולחייב את הממשלה להסביר את עצמה.

מה זה אי אמון בממשלה?

הצעת אי אמון היא כלי פרלמנטרי שמאפשר לכנסת להביע חוסר אמון בממשלה. לפי לקסיקון הכנסת, הצעה להביע אי אמון בממשלה מוגשת על ידי סיעה או כמה סיעות.

בפועל, האופוזיציה משתמשת בכלי הזה כדי לאתגר את הממשלה ולהראות שיש התנגדות למדיניות שלה. לא כל הצעת אי אמון באמת מפילה ממשלה, אבל היא כלי פוליטי חשוב שמאפשר לאופוזיציה להציג ביקורת ולנסות לגבש רוב נגד הממשלה.

מה קורה אם הקואליציה מאבדת את הרוב?

כאשר הקואליציה מאבדת את הרוב שלה בכנסת, הממשלה נכנסת למצב פוליטי מסוכן. היא יכולה להמשיך לתפקד זמן מסוים, אבל יהיה לה קשה יותר להעביר חוקים, לאשר תקציב, ולנהל את הכנסת.

אם הממשלה לא מצליחה לשמור על רוב, יכולים לקרות כמה דברים:

מפלגה חדשה יכולה להצטרף לקואליציה.
חברי כנסת יכולים לפרוש או לתמוך מבחוץ.
הממשלה יכולה להפוך לממשלת מיעוט.
יכולה להתקבל הצעת אי אמון.
הכנסת יכולה להתפזר ולהוביל לבחירות חדשות.

לכן כל ממשלה מנסה לשמור על משמעת קואליציונית - מצב שבו חברי הקואליציה מצביעים יחד לפי החלטת הממשלה והקואליציה.

מה זו משמעת קואליציונית?

משמעת קואליציונית היא הסכמה פוליטית של חברי הקואליציה להצביע לפי עמדת הקואליציה. המטרה היא לשמור על יציבות הממשלה.

אם כל חבר קואליציה היה מצביע איך שהוא רוצה בכל הצבעה, הממשלה הייתה מתקשה לתפקד. לכן מפלגות הקואליציה מתאמות ביניהן עמדות ומנסות להבטיח שכל חברי הכנסת שלהן יצביעו יחד.

לפעמים חבר כנסת מהקואליציה מתנגד להצעת חוק מסוימת. במצב כזה נוצרת בעיה פוליטית, כי הצבעה נגד הקואליציה יכולה לפגוע ביציבות הממשלה.

מה זה הסכם קואליציוני?

הסכם קואליציוני הוא הסכם בין מפלגות שמחליטות להקים יחד ממשלה. בהסכם כזה נכתב בדרך כלל אילו תפקידים תקבל כל מפלגה, אילו עקרונות מדיניות יקודמו, ואילו התחייבויות יש בין השותפות.

לדוגמה, מפלגה אחת יכולה לקבל את משרד האוצר, מפלגה אחרת את משרד החינוך, ומפלגה אחרת את משרד התחבורה. בנוסף, ההסכמים יכולים לכלול התחייבות לקדם חוקים מסוימים או מדיניות מסוימת.

הסכמים כאלה חשובים מאוד, כי הם מסבירים לציבור מה הבסיס שעליו הוקמה הממשלה.

האם אופוזיציה יכולה להפוך לקואליציה?

כן. בפוליטיקה, המחנות יכולים להשתנות. מפלגה שהייתה באופוזיציה יכולה להצטרף לממשלה, ומפלגה שהייתה בקואליציה יכולה לפרוש ולעבור לאופוזיציה.

זה יכול לקרות כאשר יש משבר פוליטי, שינוי בהסכמים, פרישה של מפלגה, הקמת ממשלה חדשה, או שינוי במאזן הכוחות בכנסת.

לכן קואליציה ואופוזיציה הן לא זהות קבועה לנצח. הן תלויות בממשלה הקיימת ובשאלה מי תומך בה ומי לא.

למה קואליציה קטנה מסוכנת יותר פוליטית?

קואליציה של 61 חברי כנסת היא קואליציה צרה מאוד. במקרה כזה, אם חבר כנסת אחד לא מגיע להצבעה או מצביע נגד, הממשלה עלולה להפסיד בהצבעות חשובות.

קואליציה רחבה יותר, למשל 64, 68 או 70 חברי כנסת, מאפשרת לממשלה יותר מרחב פעולה. גם אם יש חבר כנסת חולה, כועס או מתנגד להצעה מסוימת, עדיין יכול להיות לקואליציה רוב.

לכן ממשלות מעדיפות בדרך כלל קואליציה רחבה, אבל בפועל זה תלוי בתוצאות הבחירות וביכולת הפוליטית לחבר בין מפלגות.

האם אופוזיציה חזקה טובה למדינה?

בדרך כלל כן. אופוזיציה חזקה אינה בהכרח דבר רע לממשלה או למדינה. היא יכולה לשפר את איכות ההחלטות, לחשוף בעיות, ולמנוע מצב שבו הממשלה פועלת בלי ביקורת.

גם ממשלה חזקה צריכה פיקוח. בדמוקרטיה, ביקורת אינה אויב של המדינה. היא חלק מהמנגנון שמגן על הציבור.

מצד שני, גם האופוזיציה צריכה לפעול באחריות. ביקורת טובה היא ביקורת עניינית, שמציגה חלופה ולא רק מתנגדת לכל דבר באופן אוטומטי.

דוגמה פשוטה להבנה

נניח שבכנסת יש 120 חברי כנסת.

מפלגה א קיבלה 32 מנדטים.
מפלגה ב קיבלה 18 מנדטים.
מפלגה ג קיבלה 11 מנדטים.
מפלגה ד קיבלה 7 מנדטים.

אם ארבע המפלגות האלה מחליטות להקים ממשלה יחד, יש להן 68 חברי כנסת. הן הופכות לקואליציה.

שאר המפלגות, שלא הצטרפו לממשלה, יושבות באופוזיציה.

במקרה כזה, הקואליציה תנסה להעביר את מדיניות הממשלה, והאופוזיציה תנסה לפקח, לבקר, להתנגד או להציג חלופה.

שאלות נפוצות

מה זה קואליציה במשפט אחד?

קואליציה היא קבוצת המפלגות בכנסת שתומכות בממשלה ומרכיבות אותה.

מה זה אופוזיציה במשפט אחד?

אופוזיציה היא קבוצת המפלגות בכנסת שאינן חלק מהממשלה ובדרך כלל מבקרות אותה ומתנגדות לה.

למה צריך 61 חברי כנסת?

כי בכנסת יש 120 חברים, ו-61 הם רוב מתוך 120. לכן ממשלה יציבה צריכה בדרך כלל תמיכה של לפחות 61 חברי כנסת.

האם האופוזיציה יכולה להצביע בעד חוק של הממשלה?

כן. האופוזיציה בדרך כלל מתנגדת לממשלה, אבל היא יכולה לתמוך בחוקים שהיא מסכימה איתם.

האם חבר קואליציה יכול להצביע נגד הממשלה?

כן, זה יכול לקרות, אבל מבחינה פוליטית זה עלול ליצור משבר או להיחשב הפרת משמעת קואליציונית.

האם ראש האופוזיציה הוא תפקיד רשמי?

כן. הכנסת מפרסמת מידע ייעודי על ראש האופוזיציה ורשימת ראשי האופוזיציה לאורך השנים.

האם אופוזיציה יכולה להפיל ממשלה?

במקרים מסוימים כן, אם היא מצליחה לגייס רוב בכנסת נגד הממשלה. אחד הכלים לכך הוא הצעת אי אמון, אך בפועל צריך רוב פוליטי מתאים כדי שזה יצליח.

סיכום

קואליציה ואופוזיציה הן שני צדדים מרכזיים בעבודת הכנסת. הקואליציה היא הצד שתומך בממשלה ומאפשר לה לפעול. האופוזיציה היא הצד שאינו חלק מהממשלה, ותפקידו לבקר, לפקח ולהציג חלופה.

בלי קואליציה, הממשלה לא יכולה לפעול בצורה יציבה. בלי אופוזיציה, אין מספיק ביקורת ופיקוח על הממשלה.

לכן שתי הקבוצות חשובות: הקואליציה מנהלת ומקדמת מדיניות, והאופוזיציה בודקת, מבקרת ומנסה לשכנע את הציבור שיש דרך אחרת.