בישראל, שר בממשלה לא נבחר ישירות על ידי הציבור. הציבור בוחר מפלגות לכנסת, הכנסת קובעת את יחסי הכוחות הפוליטיים, ומתוך יחסי הכוחות האלה מוקמת ממשלה. בתוך הממשלה מתמנים שרים לתפקידים שונים, כמו שר הביטחון, שר האוצר, שר החינוך, שר המשפטים ושרים נוספים.
כדי להבין איך נבחר שר בישראל, צריך להבין קודם את המבנה הבסיסי של השלטון: הכנסת היא הרשות המחוקקת, הממשלה היא הרשות המבצעת, והשרים הם האנשים שמובילים את משרדי הממשלה או תחומי אחריות מסוימים בתוך הממשלה.
בכנסת ישראל מכהנים 120 חברי כנסת. זהו המספר הקבוע של חברי הכנסת, ואתר הכנסת מסביר כי המספר 120 נקבע לפי מספר החכמים שישבו בכנסת הגדולה.
מה זה בכלל שר בממשלה?
שר הוא חבר בממשלת ישראל. הממשלה היא הגוף שאחראי בפועל על ניהול המדינה: ביטחון, כלכלה, חינוך, בריאות, תחבורה, רווחה, חוץ, משפטים ועוד.
חוק־יסוד: הממשלה קובע כי הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים. כלומר, ראש הממשלה אינו פועל לבד. לצדו מכהנים שרים, וכל אחד מהם יכול להיות אחראי על משרד ממשלתי או על תחום פעילות מסוים.
לדוגמה:
שר הבריאות אחראי על משרד הבריאות.
שר החינוך אחראי על משרד החינוך.
שר התחבורה אחראי על משרד התחבורה.
שר הביטחון אחראי על מערכת הביטחון ברמה המדינית.
יש גם מצב שבו אדם מתמנה לשר בלי תיק. במקרה כזה הוא חבר בממשלה, משתתף בהחלטות הממשלה, אך אינו עומד בראש משרד ממשלתי מסוים. חוק־יסוד: הממשלה מאפשר מצב שבו שר יהיה ממונה על משרד, אך גם מאפשר שיהיה שר בלי תיק.
האם הציבור בוחר את השרים?
לא. הציבור בישראל לא מצביע ישירות לשר הביטחון, לשר האוצר או לשר החינוך. הציבור מצביע לרשימות שמתמודדות לכנסת. לאחר הבחירות, לפי תוצאות הבחירות והיכולת להרכיב רוב בכנסת, מוקמת ממשלה.
בפועל, המפלגות שמרכיבות את הקואליציה מנהלות משא ומתן ביניהן. במסגרת המשא ומתן הזה נקבעים גם התפקידים: איזו מפלגה תקבל את משרד האוצר, איזו מפלגה תקבל את משרד החינוך, מי יכהן כשר, מי יהיה סגן שר, ומה יהיו ההסכמות הפוליטיות בין הצדדים.
לכן, כששואלים “איך נבחר שר בממשלה?”, התשובה המדויקת היא: השר אינו נבחר ישירות על ידי הציבור, אלא מתמנה במסגרת הקמת הממשלה או מצטרף לממשלה לאחר מכן לפי ההליך הקבוע בחוק.
איך מוקמת ממשלה בישראל?
לאחר הבחירות לכנסת, נשיא המדינה מתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת. לאחר ההתייעצויות, הנשיא מטיל את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך. בדרך כלל זה יהיה חבר הכנסת שלפי הערכת הנשיא יש לו הסיכוי הגבוה ביותר להרכיב ממשלה שתזכה לאמון הכנסת.
אותו חבר כנסת מנסה להרכיב קואליציה. כלומר, הוא מנסה להשיג תמיכה של רוב חברי הכנסת, בדרך כלל לפחות 61 מתוך 120.
כאשר יש הסכמות בין המפלגות, מוצגת הממשלה בפני הכנסת. הכנסת מצביעה אמון בממשלה, ורק לאחר שהכנסת מביעה אמון - הממשלה נכנסת לתפקידה.
בשלב הזה נכנסים לתפקידם גם השרים שנכללים בהרכב הממשלה. לפי חוק־יסוד: הממשלה, לאחר שהכנסת מביעה אמון בממשלה, ראש הממשלה והשרים מצהירים אמונים בפני הכנסת.
האם שר חייב להיות חבר כנסת?
זו אחת השאלות החשובות ביותר, כי הרבה אנשים חושבים שכל שר חייב להיות חבר כנסת. בפועל, זה לא מדויק.
ראש הממשלה חייב להיות חבר כנסת. אבל שר אחר יכול להיות גם אדם שאינו חבר כנסת. כלומר, אפשר למנות לשר אדם מבחוץ, כל עוד הוא עומד בתנאי הכשירות שקבועים בחוק. חוק־יסוד: הממשלה קובע במפורש שראש הממשלה יהיה מבין חברי הכנסת, ואילו שר אחר יכול שיהיה שלא מבין חברי הכנסת.
זה אומר שאפשר למנות, למשל, איש מקצוע, בכיר לשעבר במערכת ציבורית, איש צבא לשעבר, משפטן, כלכלן או אדם אחר לתפקיד שר - גם אם הוא לא נבחר לכנסת - בתנאי שהמינוי נעשה לפי הדין.
מי מחליט איזה שר יקבל איזה משרד?
בדרך כלל, חלוקת התיקים נקבעת במשא ומתן הקואליציוני. ראש הממשלה המיועד והמפלגות שמצטרפות לקואליציה מסכמים ביניהם מי יקבל איזה תפקיד.
לדוגמה, מפלגה מסוימת יכולה לדרוש את משרד החינוך, מפלגה אחרת את משרד התחבורה, ומפלגה אחרת את משרד הפנים. לפעמים המשרד ניתן לפי כוח פוליטי, לפעמים לפי הסכמים אידיאולוגיים, ולפעמים לפי שיקולים אישיים או מקצועיים.
חשוב להבין: החוק קובע את המסגרת, אבל הפוליטיקה קובעת הרבה מהחלוקה בפועל. החוק לא אומר מי חייב להיות שר האוצר או מי חייב להיות שר הביטחון. ההחלטות האלה נקבעות על ידי ראש הממשלה, המפלגות וההסכמים שמאפשרים את הקמת הממשלה.
האם אפשר לצרף שר חדש אחרי שהממשלה כבר הוקמה?
כן. גם אחרי שהממשלה כבר הוקמה, אפשר לצרף שר נוסף. לפי חוק־יסוד: הממשלה, הממשלה רשאית, על פי הצעת ראש הממשלה, לצרף שר נוסף לממשלה. אם הממשלה מחליטה לצרף שר, היא מודיעה על כך לכנסת, והשר נכנס לתפקידו לאחר אישור ההודעה בכנסת ולאחר הצהרת אמונים.
זה חשוב מאוד, כי לפעמים ממשלה משתנה תוך כדי הקדנציה. שר יכול להתפטר, לעבור לתפקיד אחר, להתחלף, או שמפלגה חדשה מצטרפת לקואליציה. במצבים כאלה, הממשלה יכולה לבצע שינויים בהרכב השרים.
מה ההבדל בין שר לחבר כנסת?
חבר כנסת הוא נציג ציבור שנבחר במסגרת רשימה לכנסת. הכנסת היא הגוף שמחוקק חוקים, מפקח על הממשלה ומייצג את הציבור.
שר, לעומת זאת, הוא חבר בממשלה. הממשלה היא הרשות המבצעת, והיא אחראית על ניהול המדינה בפועל.
לפעמים אותו אדם הוא גם חבר כנסת וגם שר. אבל זה לא אותו תפקיד.
חבר כנסת עוסק בעיקר בחקיקה, דיונים, ועדות ופיקוח פרלמנטרי.
שר עוסק בניהול משרד ממשלתי או תחום ממשלתי, בקבלת החלטות ממשלה, בקידום מדיניות ובניהול מערכות ציבוריות.
לכן, חבר כנסת יכול לבקר את הממשלה, לשאול שאלות, להציע חוקים ולהצביע בכנסת. שר הוא חלק מהממשלה עצמה, ולכן הוא נושא באחריות ממשלתית.
האם שר יכול להיות בלי משרד?
כן. זה נקרא “שר בלי תיק”. שר בלי תיק הוא שר שחבר בממשלה אך אינו עומד בראש משרד ממשלתי מסוים.
למה ממנים שר בלי תיק? לפעמים מדובר בשיקול פוליטי: כדי להכניס אדם מסוים לממשלה, כדי לשמור על איזון בין מפלגות, או כדי לתת לו אחריות כללית בלי משרד מוגדר. לפעמים שר בלי תיק מקבל תחום אחריות מסוים, אך לא משרד ממשלתי מלא.
מבחינת הציבור, חשוב לדעת ששר בלי תיק עדיין משתתף בהחלטות הממשלה. כלומר, גם אם אין לו משרד משלו, הוא עדיין חלק מהממשלה ויש לו השפעה בהצבעות הממשלה.
האם אפשר להעביר שר מתפקידו?
כן. לפי חוק־יסוד: הממשלה, ראש הממשלה רשאי להעביר שר מכהונתו, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן. כהונת השר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שמסר לו ראש הממשלה את כתב ההעברה מכהונה, אלא אם ראש הממשלה חזר בו קודם לכן.
שר גם יכול להתפטר בעצמו. במקרה כזה, הוא מגיש כתב התפטרות לראש הממשלה, וכהונתו נפסקת לפי ההליך הקבוע בחוק.
כלומר, שר אינו “תקוע” בתפקיד עד סוף הקדנציה. שרים יכולים להתחלף, להתפטר, לעבור משרד, או להיות מפוטרים על ידי ראש הממשלה לפי הכללים.
מה תפקיד הכנסת במינוי שרים?
הכנסת לא בוחרת כל שר בנפרד בבחירה ישירה של הציבור, אבל יש לה תפקיד חשוב מאוד: הממשלה צריכה את אמון הכנסת.
כאשר ממשלה חדשה מוקמת, היא מתייצבת בפני הכנסת ומבקשת את אמונה. רק אחרי שהכנסת מביעה אמון בממשלה, הממשלה יכולה להתחיל לכהן. בממשלה רגילה, לאחר הבעת האמון, ראש הממשלה והשרים מצהירים אמונים.
גם כאשר מצרפים שר נוסף לאחר הקמת הממשלה, יש צורך בהודעה לכנסת ובאישור הכנסת לפי ההליך הקבוע בחוק.
לכן הכנסת היא לא רק “צופה מהצד”. היא הגוף שנותן לממשלה את הבסיס הפוליטי והחוקתי לפעול.
כמה חברי כנסת יש בישראל?
בישראל יש 120 חברי כנסת. הכנסת היא בית הנבחרים של מדינת ישראל, וחברי הכנסת נבחרים בבחירות ארציות לפי רשימות מפלגתיות. אתר הכנסת מציין שהכנסת היא בית הנבחרים הישראלי ומכהנים בה 120 חברי כנסת.
המספר 120 חשוב, כי כדי להקים ממשלה יציבה בדרך כלל צריך רוב בכנסת — כלומר תמיכה של לפחות 61 חברי כנסת. לכן כל ממשלה בישראל מבוססת על קואליציה: חיבור של כמה מפלגות שמסכימות לתמוך בממשלה.
למה בכלל יש שרים?
מדינה מודרנית מנהלת הרבה תחומים בו־זמנית: ביטחון, בריאות, חינוך, תחבורה, כלכלה, חוץ, משפטים, פנים, רווחה ועוד. ראש הממשלה לא יכול לנהל את כל התחומים לבדו.
לכן קיימים משרדי ממשלה, ובראשם שרים. כל שר אמור להוביל מדיניות בתחום שלו, לפקח על עבודת המשרד, לקדם החלטות ממשלה ולהיות אחראי ציבורית על התחום שעליו הוא ממונה.
לדוגמה, כאשר יש בעיה בתחבורה הציבורית, הציבור מפנה ביקורת לשר התחבורה. כאשר יש בעיות במערכת החינוך, פונים לשר החינוך. כאשר יש סוגיות ביטחוניות, שר הביטחון נושא באחריות מדינית בתחום הביטחון לצד ראש הממשלה והממשלה כולה.
האם שר הוא תפקיד מקצועי או פוליטי?
שר הוא קודם כול תפקיד פוליטי־ציבורי. השר לא חייב להיות איש המקצוע הבכיר ביותר בתחום המשרד שלו. למשל, שר הבריאות לא חייב להיות רופא, ושר האוצר לא חייב להיות כלכלן.
עם זאת, שר טוב צריך לדעת לנהל, לקבל החלטות, לעבוד עם אנשי מקצוע, להבין מדיניות ציבורית, לעמוד מול הכנסת והציבור, ולקדם את המדיניות של הממשלה.
בפועל, השרים עובדים לצד מנכ״לי משרדים, יועצים משפטיים, אנשי מקצוע, פקידים בכירים, אגפים מקצועיים וגורמי ביצוע. השר קובע מדיניות ומוביל כיוון, ואנשי המקצוע במשרד עוזרים לבצע אותה.
שאלות נפוצות
מי ממנה שרים בישראל?
השרים מתמנים במסגרת הקמת הממשלה ובהמשך לפי ההליך הקבוע בחוק. בהרכבת הממשלה, ראש הממשלה המיועד והמפלגות שמצטרפות לקואליציה מסכמים את הרכב הממשלה. לאחר מכן הממשלה מבקשת את אמון הכנסת. צירוף שר נוסף לאחר מכן נעשה לפי הצעת ראש הממשלה, החלטת הממשלה ואישור הכנסת.
האם שר חייב להיות חבר כנסת?
לא תמיד. ראש הממשלה חייב להיות חבר כנסת, אבל שר אחר יכול להיות גם מי שאינו חבר כנסת.
כמה חברי כנסת יש?
בכנסת ישראל יש 120 חברי כנסת.
מה זה שר בלי תיק?
שר בלי תיק הוא שר שחבר בממשלה אך אינו עומד בראש משרד ממשלתי מסוים. חוק־יסוד: הממשלה מאפשר מצב שבו שר יהיה ממונה על משרד, אך גם מצב שבו יהיה שר בלי תיק.
האם הציבור בוחר את השרים?
לא ישירות. הציבור בוחר את הכנסת. מתוך תוצאות הבחירות והמשא ומתן הקואליציוני מוקמת הממשלה, ומתמנים השרים.
האם אפשר לפטר שר?
כן. ראש הממשלה רשאי להעביר שר מכהונתו לפי ההליך הקבוע בחוק.
סיכום
שר בממשלה בישראל אינו נבחר ישירות על ידי הציבור. הציבור בוחר את הכנסת, הכנסת יוצרת את מאזן הכוחות הפוליטי, ומתוך מאזן הכוחות הזה מוקמת הממשלה. השרים מתמנים כחלק מהרכב הממשלה או מצטרפים אליה בהמשך לפי ההליך הקבוע בחוק.
הנקודה החשובה ביותר היא זו: בישראל הממשלה תלויה באמון הכנסת. לכן גם אם השרים עצמם לא נבחרים ישירות על ידי הציבור, הממשלה כולה נשענת על הכנסת שנבחרה בבחירות.
במילים פשוטות: הציבור בוחר את הכנסת, הכנסת מאפשרת הקמת ממשלה, והממשלה כוללת את השרים שמנהלים את תחומי המדינה השונים.
💬 תגובות (0)