הרחפן שיכול להמריא מתל אביב ולהיות מופעל מטהראן

זה לא תרחיש עתידי. זו המציאות שמערכת הביטחון מתחילה להפנים - לאט מדי, לפי המומחים.

מה קרה ולמה זה חשוב

הדיווחים האחרונים חושפים איום שמשנה את כללי המשחק: רחפן סלולרי, המחובר לרשת באמצעות כרטיס סים פיזי או אלקטרוני, שניתן להפעילו מכל נקודה בעולם. לא נדרש שיגור קלאסי. לא נדרשת חדירה אווירית. הרחפן כבר שם.

הבעיה המרכזית אינה רק טכנולוגית - היא תפיסתית. מערכות המכ"ם מחפשות איומים שמגיעים מהגבול, עוקבות אחרי מסלולי חדירה, מזהות דפוסי טיסה חשודים. הרחפן הסלולרי מתחמק מהכול: הוא קל, קטן, ומשדר כמו טלפון נייד רגיל.

עידו בר עוז, מנכ"ל MCTECH העוסקת בלוחמה אלקטרונית, ניסח את הפרדוקס בחדות: "האיום החדש הוא כמעט בלתי אפשרי. בסוף, זה טלפון. איך נבדיל בין טלפון שטס בשמיים לבין בן אדם שנוסע על הכביש?"

הוכחת היתכנות כבר קיימת, ולא רחוק מכאן. במבצע "קורי עכביש" שיגרו האוקראינים רחפנים מתוך שטח רוסיה ממש, הפעילו אותם דרך הרשת הסלולרית המקומית, ופגעו ביותר מארבעים מטוסי קרב. הרחפנים לא חצו גבול. הם פשוט כבר היו שם.

הזווית הישראלית

ישראל ראתה רחפנים בשדה הקרב באוקראינה מ-2022. היא חוותה אותם על בשרה בשבעה באוקטובר, כשרחפני חמאס פגעו במצלמות ובמגדלי תקשורת בעוטף לפני הפריצה. שני דוחות של מבקר המדינה, מ-2019 ומ-2021, כבר הזהירו במפורש מפני איום הרחפנים.

ובכל זאת: תורת הלחימה נגד רחפנים הושלמה בצה"ל רק לפני שנה וחצי. לפני שבועיים בלבד מונה תת-אלוף בחיל האוויר שיתאם את הטיפול בנושא. ועכשיו, כשהצבא עדיין מחפש פתרונות לדור הקודם של הרחפנים, מתגבש כבר האיום הבא.

בר עוז לא מסתיר את תסכולו: "קיווינו שיעשו משהו. לצערי לא עשו די, וראינו את זה ב-7 באוקטובר."

תא"ל במיל' צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית, מוסיף ממד נוסף: "הרחפנים הם כמו מים. חוסמים להם דרך אחת - הם ימצאו נתיב אחר."

בצה"ל מסרו כי "מתקיימים תהליכי למידה מואצים, ניסויים בטכנולוגיות חדשות ושיתופי פעולה עם גורמים בין-לאומיים." הצהרה נכונה, ככל הנראה. אך רחוקה מלהרגיע.

מה צפוי הלאה

האתגר הוא מרוץ. הטכנולוגיה זולה, נגישה, וממשיכה להתפתח. רכיבי הרחפן זמינים לרכישה מסחרית. סים מקומי ניתן להשיג. את שאר - לא כדאי לפרט.

בר עוז מסכם את הדילמה בצורה שקשה להתעלם ממנה: "קצב התגובה צריך להיות מהיר. כל הזמן למצוא את הפתרונות הבאים." הבעיה היא שישראל, כך נראה, עוד מחפשת את פתרונות ההווה.

השאלה שתעסיק את מקבלי ההחלטות בחודשים הקרובים אינה האם האיום אמיתי - אלא האם אפשר לסגור את הפער לפני שמישהו ינצל אותו.

אתם הקוראים: האם אתם סומכים על יכולת המדינה להתמודד עם איומי הרחפנים הבאים - או שהפער בין האיום לתגובה גדול מדי?