במשך שנים מנסים לצבוע את הוויכוח הציבורי על מערכת המשפט בצבעים של "שחור ולבן". מספרים לנו שמי שמבקר את בית המשפט העליון רוצה להחריב את הדמוקרטיה, ושכל מי שמצביע לימין חולם על עולם ללא חוק וסדר שבו לפוליטיקאים מותר הכול. אבל האמת של רוב הציבור בישראל, ובמיוחד של מחנה שלטון הימין, היא הרבה יותר מורכבת, בריאה ומפוכחת.
בואו נניח את הקלפים על השולחן: אנחנו לא רוצים פוליטיקאים מושחתים. אנחנו לא רוצים מנהיגים שחוגגים על חשבון הקופה הציבורית, ואנחנו בהחלט לא רוצים שאף נבחר ציבור, גם לא אלה ששלשלנו עבורם את הפתק בקלפי, יהיה מעל החוק. מדינת ישראל הוכיחה בעבר שהיא לא מהססת לשלוח נשיא או ראש ממשלה לכלא כשהם פשעו, וטוב שכך. מערכת משפט חזקה, עצמאית וחסרת פחד מפני השלטון היא אינטרס עליון של כל אזרח שרוצה לחיות במדינה חופשית.
אז איפה הבעיה מתחילה? היא מתחילה כשהרשות השופטת שוכחת את גבולות המגרש שלה ופולשת למגרש הפוליטי.
כאזרחים במדינה דמוקרטית, אנחנו הולכים לקלפי כדי לקבוע מדיניות. כשהרוב מכריע בעד תפיסת עולם ימנית, לאומית או שמרנית, הוא מצפה שהממשלה שקמה תוכל ליישם את המדיניות הזו, בין אם מדובר בביטחון, בכלכלה או במינויי בכירים. אלא שבשנים האחרונות, הבוחר הישראלי מוצא את עצמו מול שוקת שבורה: הוא מצביע ימין, אבל מקבל פסיקות שמנהלות את המדינה לפי תפיסת עולם אחרת לחלוטין.
כשבית המשפט העליון פוסל החלטות ממשלה, לא בגלל שהן עברו על חוק יבש וברור, אלא פשוט כי הן אינן "סבירות בעיני השופטים", הוא לוקח לעצמו כוח שלא מגיע לו. "סבירות" היא עניין של השקפת עולם, לא של חוק. ואין שום סיבה חוקתית שהשקפת עולמו של שופט שלא נבחר על ידי הציבור תנצח את רצונו של רוב העם.
התוצאה של המצב הזה היא תסכול עמוק ותחושה של "דיקטטורה משפטית בחסות החוק". כשהציבור מרגיש שאין משקל לקול שלו בקלפי, האמון במערכת המשפט מתרסק. וזה הדבר המסוכן באמת.
אנחנו לא רוצים להחריב את בית המשפט. אנחנו רוצים להציל אותו מעצמו. אנחנו רוצים שהשופטים ימשיכו לרדוף שחיתות, לשמור על זכויות הפרט ולעשות צדק בבתי המשפט, אבל שישאירו את ניהול המדינה וקביעת המדיניות לנבחרי הציבור. לכל רשות דמוקרטית חייב להיות גבול, וגם לשופטים צריך להיות בלם.
הגיע הזמן להחזיר את השפיטה לשופטים, את החקיקה לכנסת, ואת הכוח האמיתי - לידי העם כמו שצריך להיות במדינה דמוקרטית.
💬 תגובות (0)