קנת' רות', לשעבר מנכ"ל ארגון Human Rights Watch, מנתח בטור דעה חריף ב-'Guardian US' את מה שהוא מכנה "כישלון קולוסאלי" של הנשיא דונלד טראמפ בניהול המערכה מול איראן. לדבריו, מי שמציג את עצמו כאשף המשא ומתן ("אמנות העסקה"), סיפק בפועל כיתת אמן של כשלון דיפלומטי וצבאי, כשיצא למלחמת ברירה מבלי להכין שום תוכנית חלופית (Plan B).
לפי הפרסום, טראמפ בוחן בימים אלו טיוטה של מזכר הבנות (MOU) שנוסח על ידי דיפלומטים אמריקאים ואיראנים בתיווך פקיסטן וקטאר, שמטרתו להוביל להפסקת אש בת 60 יום. רות' מדגיש כי עצם ההסכם המסתמן הוא מבוכה עצומה לממשל האמריקאי, ומחזיר את הצדדים בדיוק לנקודת ההתחלה שלפני פרוץ מעשי האיבה.
"החלטתו של טראמפ בשנת 2018 לפרוש מהסכם הגרעין (JCPOA) שנחתם בתקופת אובמה – הסכם שהגביל את העשרת האורניום של איראן ל-3.67% בלבד – היא זו שהסירה את הרסן."
מאז הפרישה מההסכם, איראן הספיקה להעשיר כחצי טון אורניום לרמה מסוכנת של 60%, מרחק קצר ביותר מהעשרה הנדרשת לפצצה. הניסיון של טראמפ להחזיר את הגלגל לאחור באמצעות כוח צבאי נתקל במציאות מורכבת בשטח.
חיסול ח'אמנאי לא מוטט את המשטר. המצר נחסם והדלק עולה
במאמרו חושף רות' את הכשל באסטרטגיה המשותפת של טראמפ וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "בעצתו של נתניהו, מפציצים אמריקאים וישראלים ניסו לערוף את ראשו של המשטר בטהרן בתקווה להוביל להתקוממות עממית. אך בפועל, הריגתם של מנהיגים איראנים, כולל המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, רק חיזקה את כוחם של אנשי הקו הנוקשה במשמרות המהפכה". המשטר האיראני, שדיכא באכזריות הפגנות פנימיות בינואר האחרון, הוכיח כי הישרדותו הפוליטית קודמת לכל פגיעה באזרחיו.
מעבר לכך, המלחמה הפכה את מיצרי הורמוז – שדרכם עובר חמישית מאספקת הנפט והגז העולמית – מזירה תיאורטית לנשק פעיל. חסימת המיצרים והתקפות איראניות על מתקני אנרגיה במפרץ הובילו לזינוק במחירי הדלק בארה"ב וללחץ אינפלציוני כבד, המאיים על המפלגה הרפובליקנית לקראת בחירות האמצע בנובמבר. זו הסיבה, לטענת רות', שטראמפ לחוץ כעת לחתום על הפסקת אש ולפתוח את נתיבי השיט, תוך שהוא דוחה את שאלת הגרעין המרכזית לשלב מאוחר יותר.
המחיר הכבד בלבנון והלקח המדיני
הלחץ האיראני אינו מוגבל רק לזירה הכלכלית. טהרן מתנה את הפסקת האש בת ה-60 יום בכך שהיא תכלול גם את פעולותיה הצבאיות של ישראל בלבנון, שם הובילו הקרבות לגירושם של מיליון בני אדם מבתיהם בדרום המדינה – חמישית מאוכלוסיית לבנון כולה. רות' מותח ביקורת על המדיניות הישראלית של "כיסוח הדשא" (סבבי לחימה אינסופיים ללא חזון מדיני) ומציין כי ישראל מנצלת את הפסקות האש כדי לקבוע עובדות בשטח ולהתקדם אל מעבר לנהר הליטני.
לסיכום, כותב הפרשן כי על טראמפ לזנוח את איומי המלחמה הבלתי חוקיים שלו, להכיר במגבלות הכוח הצבאי ולחזור לשולחן המשא ומתן. הפתרון היחיד, לדבריו, יהיה פשרה שתאפשר לאיראן העשרה אזרחית נמוכה לצד פיקוח בינלאומי פולשני וקפדני – בדיוק כפי שהיה לפני שהתחילה המלחמה המיותרת הזו.+
לתשומת לב הקוראים: הדעות המובעות במאמר זה הן של הכותב בלבד, ואינן מייצגות את עמדת המערכת או עורכיה.



💬 תגובות (0)